סיכומים בכתב בערעור על ת"א 2535/00 משה פאריש חקיקי נ' החברה הלאומית לדרכים - מע"צ

כללי.
1. ערעור זה מוגש על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א ת.א. 2535/00 שדן בתביעת פיצויי הפקעה והחלטותיו מיום 14/9/05 ומיום 25/4/07 המתייחסות להקפאת/הפסקת תפקודו של המומחה מטעם ביהמ"ש ירון ספקטור .
נסיבות המקרה הנדון .
פגיעה בזכויות המערער, ההפקעה שהושהתה, והליכי סרק- "מקדימי הפקעה" לסילוק המערער ללא תשלום.
2. למערער ( ולסבו ז"ל ) זכויות דיירות מוגנת במקרקעין , בית ומגרש בשטח שני דונם (במקור 5 דונם ומבנים נוספים) המהווים חלק מחלקות 92,97,99 גוש ***** ברח' ******** ** , **** ( להלן "הנכס" ) .
3. בשנים 1963- 1964 יצאו לראשונה בגין הנכס הנ"ל צווים להפקעה על פי פק' הדרכים ומסילות הברזל ( הגנה ופיתוח ); אלא שמאז, ועד שנת 1995/6/7 לא עשו המשיבים דבר בנוגע להפקעה ולא הביאו לידיעת המערער כי הקרקע הופקעה, לא הגישו תוכנית בנייה ואף לא רשמו הערת אזהרה כמתחייב מסע' 3 א' לפק הדרכים.
מאידך, מאז שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90 , המשיבים נקטו בעניינו של המערער ( וסבו ז"ל ) בהליכי סרק "מקדימי הפקעה" שהיו מיועדים לסלקו מהמקרקעין בלא לשלם פיצויי הפקעה ; המשיבים , כשהם בכובעיהם של מינהל מקרקעי ישראל /רשות הפיתוח /עמידר, ניהלו כנגד המערער מלחמת חורמה כאילו אינו בר זכויות ותוך התעלמות מפסקי דין קודמים הקובעים את היותו דייר מוגן . כל זאת מבלי שגילו לו על דבר ההפקעה שלא נרשמה , ומבלי היה למשיבים כל תקציב ואינטרס לשלם פיצויים המחוייבים בגינה . ראה בעניין זה , עדות מר גודלשטיין - מנהל המשיבה 2 בפרוטוקול ת.א. 2535/00 מיום 10/10/97 :- "יש הכרזות על הרבה מאד כבישים. אנחנו לא פונים לאנשים אם אנחנו לא מקבלים תקציב". תשובה זו המסבירה את המניעים לטקטיקה המעוולת שננקטה כנגד המערער במשך עשור וחצי שנים של התעמרות במערער כדי להוציאו ללא תשלום בהעדר תקציב . ראה הליכים מתעלמים מפסקי הדין ובקורת בתי המשפט , מצורפים לתצהיר המערער ( נספח כ"ה ) שהוגש במסגרת ת.א. 2535/00 נשוא הערעור :- ת.א. 16635/80 , 26021/81 שלום ת"א, ע"א 20/84 מחוזי ת"א, ת.א. 27304/87 שלום ת"א , ת.א. 19975/89 שלום ת"א , ע"א 671/93 מחוזי ת"א ( נספחים ט"ו, ט"ז, י"ז, י"ח). יצויין כי המשיבים נמנעו מלשלם את ההוצאות המשפטיות שחוייבו בהן כחלק מהפעלת הלחץ על המערער .
תביעת "תפיסת החזקה " הוגשה ב -1996 על בסיס צווי הדרכים ומסילות ברזל ( הגנה ופיתוח ) משנת 1963/4
4. גם בתביעת "תפיסת החזקה" , ה.פ. 20009/96 שלום הרצליה, שהגישו המשיבים ב- 6/2/96, ( באיחור של 33 שנים ) , העלימו המשיבים את העובדה כי המערער דייר מוגן, העלימו את פסקי הדין שניתנו, ולא נתנו כל הסבר להצהרת הכזב של נציגם, מר גולדשטיין שעפ"י סע' 7 לתצהירו , המערער "עדיין" נחשב -מסיג גבול.
ההתנהלות במסגרת התביעה ל"תפיסת החזקה" , הכשלת המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש שלום וסירוב למו"מ.
5. משעמדה שופטת בימ"ש השלום על העוול שנעשה למערער , הביאה במסגרת ה.פ. 20009/96 את הצדדים להסכמה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, מר עדי צביקל שיעריך את הפיצוי המגיע למערער ( נספח ח' ); הצדדים נתבקשו להגיש חוות דעת מטעמם שהמומחה אמור היה לתת דעתו ; מטעם המערער הוגשה חוו"ד של שמאי בן ארי ( שהוגשה אח"כ בת.א. 2535/00 נשוא הערעור ); כשמטעם המשיבים חוו"ד השמאי יעקובי.
6. אלא, שלאחר שהמומחה החל בתפקידו , שמע את הצדדים , קיבל את חוות הדעת מהמומחים שלהם חזרו המשיבים מהסכמתם ופעלו להכשלת המומחה. (ראה נספחי מוצגים ט' י'). ביום 28/5/98 נאלץ בימ"ש לקבוע :
" לאור הודעת ב"כ המבקשים , ומאחר שאין בסמכותי לפסוק פיצויים כתנאי לפינוי השטח הנידון ומשמסרבים המבקשים ( "המשיבים" בתיק שלנו ז.ו. ) לחסוך בהוצאותיהם שלהם כמו גם בהוצאות המשיב וזמן שיפוטי יקר ואינם מסכימים לכל הליך שהוא שיש בו כדי לתרום לקיצור הדיון ולפיכך תבוטל החלטתי בדבר מינוי המומחה מר צביקל ." ( נספח י"א ) ; להתנהלות חסרת תו"ל התלווה סירוב למו"מ .
תביעת "תפיסת החזקה" ה.פ. 20009/06 הסתיימה בפס"ד שהטיח במשיבים בקורת קשה בניהול הליכי הסרק.
7. בפסה"ד לפינוי (נספח י"ט ) מטיח בימ"ש השלום בקורת קשה במשיבים וקובע שאכן יש "ריח של רשלנות" בניהול הליכי הסרק כנגד המערער , אך דוחה את טענת הזדון . אלא, שבפני בימ"ש השלום לא עמדה עדותו המאוחרת של מנהל המשיבה 2 (בביהמ"ש המחוזי ), מר גולדשטיין, שאמר מפורשות כי לא הודיע למשיבים על ההפקעה בשל "חוסר תקציב" . הודאה זו , מעלה את רשלנות המשיבים לדרגת חוסר תום לב , באשר הרי הם ניהלו הליכי סרק תוך הסתרת קיום ההפקעה , בידיעה כי עובדה זו תומכת בהעדר יכולתם לשלם פיצויים כחוק!
8. המערער כיבד את פסה"ד ופינה את הנכס ; המשיבים שילמו למערער את הסך של 69,000 דולר כפי חוו"ד השמאי מטעמם, שנערכה ליום 3/8/95 . בהתאם לכך שולם למערער סך של 297,295 ש"ח באוגוסט 1999 .
תביעת פיצויי ההפקעה ת.א. 2535/00 מחוזי ת"א , התנהלות המשיבים , חוות דעת של המומחים , חוסר הגנה
9. ביום 13/9/00 הוגשה התביעה בת.א. 2535/00 לביהמ"ש המחוזי ת"א ; התביעה מפרטת בתמצית את עילת התביעה לתשלום פיצויים וצורפו לה נספחים ובין היתר חוות הדעת של השמאי בן ארי ( נספח כ' ) ,שהוגשה בזמנו במסגרת הליכי הפינוי והערכת הפיצוי בה.פ. 200009/06 שלום הרצליה . חווה"ד מפורטת היטב, מסתמכת על בדיקות פיזיות , בדיקת מצב תכנוני, תצלומי אוויר (נספח כ"ג ) , ועיסקאות דומות רבות; הגם שבחוות הדעת נאמר מפורשות כי היא מתייחסת לספטמבר - שנת 1997 ( המועד בו נרשמה הערת אזהרה בדבר ההפקעה - הצעד הראשון שעשו המשיבים בהליך ההפקעה - לפי סע' 3 א' לפק' הדרכים ) המומחה מתבסס על עיסקאות לשנים 1995 עד 1997 ומובן מחווה"ד שההבדל בין אותם השנים הינו מזערי , אם בכלל . חווה"ד מעמידה את הפיצוי על סך של 900,000 דולר ; בכתב ההגנה שהוגש מטעם המשיבים אין כפירה בעיקר טענות המערער ולא במועד אליו מתייחסת חוות הדעת, לא בגודל השטח , אלא רק הכחשה סתמית וכללית לגבי "המחיר" בטענה שהוא גבוה לטעמם .
10. ביום 31/10/2002 הגישו המשיבים חוו"ד מטעמם ע"י השמאי -מר תמיר שדה ( נספח כ"א ) ; מסתבר שמר שדה לא בדק את הבית פיזית מבפנים ( סע' 6.2 לחוו"ד ) , לא בדק את המצב התכנוני ( סע' 3 לחווה"ד ) , לא בדק עסקאות דומות, לא המציא כל אסמכתא לגבי שום נתון המוזכר בחוות דעתו , לא חיווה דעתו לגבי גודל השטח , לא חיווה דעתו לגבי המועד הנכון להערכה ; מר שדה הודה בחוות דעתו כי היא חסרה לחלוטין .
נאמן לאי בדיקתו , מעלה השמאי , מר שדה מסקנות שאינן יותר מהשערות חסרות ביסוס ובהם התיחסות לשלושה מועדים אפשריים - שאחד מהם 1/8/99 הוא אף מועד מאוחר בשנתיים לזה שאליו התייחס בן ארי ( וחוות דעתו מיטיבה מבחינה זו עם המערער ) . יצויין כי למעט עצם המחיר , מר שדה לא סתר ולו במילה את חוו"ד בן ארי. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: